6. כספי הקונה מובטחים מבחינה זו שאם קורה שחלים שיבושים במהלך קידום העסקה וכונס הנכסים אינו יכול לקדם אותה, מסיבות שאינן תלויות בו או בקונה, ניתן ביתר קלות לבטל את העסקה ולקבל את התמורה בחזרה על פי הוראת ראש ההוצאה לפועל.
החסרונות:
1. הקונה צריך לקחת בחשבון שבמהלך העסקה נזקק הכונס לאישורו של ראש ההוצאה לפועל כמעט לכל פעולה, דבר שאינו קיים בעסקאות רגילות, ולכך יש השפעה על משך התקדמות העסקה.
2. לצורך מסירת הנכס כנקי, לעיתים נדרש כי הכונס ינהל מו"מ עם רשויות שונות (מס שבח, עיריות וכו'), וגם עניין זה משליך על משך ביצוע השלמת העסקה.
3. יכולתו של הקונה להתחרט מוגבלת ולעתים בלתי אפשרית ללא קנס. במידה והקונה נסוג מהצעתו בטרם הליכי התמחרות או נסוג בו לאחר שזכה בהתמחרות, מסיבות התלויות בו, יחולט העירבון שהפקיד, (בדרך כלל 10%). העירבון יחולט גם אם המציע נוכח כי שאר ההצעות לאותו הנכס נמוכות משמעותית מהצעתו והעסקה מבחינתו אינה כדאית. בעסקה רגילה, כאשר אין זיכרון דברים, או חוזה, ניתן להתחרט, ביתר קלות ללא תשלום קנס. מאידך, כאשר הוגשה לכונס הצעה גבוהה יותר מזו שזכתה בהתמחרות והעסקה עם הזוכה טרם אושרה על ידי ראש ההוצאה לפועל, יכול הכונס, באישור ראש ההוצאה לפועל, להתקשר עם המציע הגבוה יותר, תוך כדי החזרת כספי הפיקדון למציע הקודם.
4. במקרים רבים הקונה מציע הצעה עוד לפני שראה את טיוטת החוזה. כמו כן, נוסח החוזה הינו לרוב סטנדרטי ואינו גמיש. לאור האמור לעיל בדבר ההגבלות הקיימות על חזרה מהצעה, גם יכולת שינוי תנאי החוזה מוגבלת.
5. כשישנן הצעות רבות, מחויב הכונס לערוך התמחרות בין המציעים. במהלך ההתמחרות הקונה עלול להיסחף ולאבד את שיקול הדעת (בסיטואציה המלחיצה) ולהציע הצעה אותה לא היה מציע בתנאים של ישוב הדעת.
6. הקונה מפקיד בעת ההצעה את סכום הפיקדון, שאיננו קטן. לפחות לתקופה עד שיקבע אם הנכס נמכר לו, הקונה משקיע כסף לתקופה מסוימת בנכס, אשר אין ביטחון כי בסופו של דבר יימכר לו.
7. על אף שהמציע זכה בהתמחרות וחתם על חוזה רכישה, כל עוד לא אושר ההסכם על ידי ראש ההוצאה לפועל, העסקה אינה מושלמת ויתכנו מצבים שלמרות החתימה של הקונה ולמרות הזכייה בהליך ההתמחרות, העסקה לא תצא לפועל כגון מצבים בהם מאפשר ראש ההוצאה לפועל לחייב לפדות את הנכס בעצמו, או לאחר עיכוב הליכים, עקב פנייה לבית משפט מסיבות שונות. במצב זה אבד הקונה זמן ואולי אף ריבית על כספי הפיקדון.
פורסם ב"גלובס", "נדל"ן", 11-12/7/04.