בתביעה בהליך של סדר דין מקוצר, לנתבע אין זכות אוטומטית להתגונן, ועליו להגיש בקשה מיוחדת להתגוננות, הנתמכת בתצהיר. מדובר בתביעות בעלות דרגת ודאות גבוהה במיוחד, כגון תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום קצוב המגיע לה על פי חוק (ארנונה, אגרה וכד'). בתביעות אלה ביהמ"ש ידון תחילה בשאלה אם להתיר לנתבע להתגונן או לא.
התובע יכול לבקש מבית המשפט סעדים זמניים שונים, שתפקידם להבטיח, בין השאר, את קיומם של משאבים לפרעון הסכום שייפסק, או את הימצאותו של הנתבע בתחומי המדינה. סעדים אלה כוללים בין היתר עיקולים זמניים, עיכוב יציאה מן הארץ, כינוס נכסים וצווי מניעה.
מה קורה אם הוצא פסק דין לתשלום החוב, והחוב עדיין לא שולם?
אם החוב לא שולם גם לאחר מתן פסק דין, יכול בעל החוב לפתוח תיק לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. תחילה החייב מקבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, ולאחר מכן, אם אין סיבות חוקיות לעיכוב ביצוע פסק הדין, תנקוט הלשכה פעולות שמטרתן לייעל ולזרז את גביית החוב.
פעולות אלה עשויות לכלול, בין היתר, עיכוב יציאה מהארץ, עיקול מטלטלין, עיקולים על נכסים שנמצאים בידי צד שלישי (כגון עיקול הרכב באמצעות משרד הרישוי, משכורת בחשבון הבנק, כספי החייב במוסדות), הליכי חקירת יכולת ולעתים נדירות גם באמצעות מאסר (כמובן, באמצעות צו בית משפט).
האם מומלץ לחייב להתפשר בשלב מוקדם?
לדברי עו"ד אילת, ככל שחולף הזמן עשוי סכום החוב לגדול ביחס לחוב המקורי, כתוצאה מהתווספות עלויות מיוחדות, כגון אגרות הכרוכות בפתיחת תיק בבימ"ש ובלשכת ההוצאה לפועל. לכן, אם החייב יודע שהחוב קיים, מומלץ להגיע להסדר עם עוה"ד בשלב המוקדם ביותר האפשרי ביותר של תחילת ההליכים נגדו, כדי לעצור את הגדלת הוצאות הגבייה והריבית, ומאידך - להגיע להסדרי תשלום נוחים. לדברי עו"ד אילת, בתקופה כלכלית קשה, נושים נוטים להתייחס בחיוב לבקשות סבירות לפריסת החוב לתשלומים.
הערה: השלבים אינם חייבים לבוא בהכרח האחד בעקבות השני. הכתבה אינה מהווה יעוץ משפטי ויש לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.
פורסם ב-"ערך מוסף", מדור יומי לצרכנות פיננסית, "ידיעות אחרונות", "כלכלה" 23/05/04.
